השקט לפני הסערה וכל מה שהבעיר את המזרח התיכון בימים האחרונים

האם אנו עומדים לראות את מלחמת העולם השלישית מתפרצת מהמזרח התיכון? במהלך הימים האחרונים נראה כי ישראל נאלצה לסכל התקפות מצד כוחות, הנתמכים על ידי איראן, תוך פגיעה בהם ביעדים בסוריה, בעזה, בלבנון ובעיראק. 

למרות כל זאת, במבט עמוק יותר, החדשות הגדולות עבור ישראל אינן כי איראן ניסתה לבצע התקפות על ריבונותה או שישראל בעזרת מודיעין ויכולות פעולה איכותיות פגעה באותם תאי טרור במזרח התיכון – כל אלה, לכאורה, לגמרי אירועים שבשגרה ואף די צפוי שישראל תגן על ריבונותה.

למעשה, מה שהיה יוצא דופן, התרחש כאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הורה לבכירים במערכת הביטחון לתדרך את יריבו הפוליטי העיקרי, הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, המשמש כראש מפלגת כחול-לבן, אך אינו משמש כיושב ראש האופזיציה בפועל, ונתניהו אינו מחוייב לתדרך אותו בתדרכים ביטחוניים.

נשאלת השאלה מדוע? זהו בהחלט צעד נדיר לתדרך יריב פוליטי בעיצומה של מערכת בחירות עם מאבק צמוד ורוויה במילים קשות.

למרות הניסיונות של כמה אנליסטים בישראל לקשור את המהלך בצרכים פוליטיים של נתניהו, הרמזים מראים כי ככל הנראה ישראל מכינה את עצמה לסכסוך גדול בחזית אחת או יותר. 

כאשר מתייחסים למהלך החריג שהתרחש בישראל, נכון גם במקביל לשים לב לעובדה, כי בנוף הפוליטי האזורי, מה שהשתנה הפעם, זו העובדה כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה מאיצים את צעדיהם לתקוף את ישראל, וזאת על אף קבלת הכסף הקטארי לפני מספר ימים.

בנוסף לזאת, מנהיגים פוליטיים הן בלבנון והן בעיראק מאשימים את ישראל ב"הכרזת מלחמה", ומנהיג חיזבאללה מתחייב לנקום בישראל.  

כמובן שאם תפרוץ מלחמה כוללת בין ישראל לאחת משכנותיה, סביר להניח שהיא תהפוך, כמעט מייד, למלחמה רב-חזיתית, זאת מפני שבבסיסו של הסכסוך האזורי הזה, עומד הסכסוך בין ישראל לאיראן.

האיראנים התחייבו שוב ושוב למחוק את מדינת ישראל מעל פני האדמה, והמלחמה הקרובה תהיה ממש עניין של חיים או מוות עבור שתי המדינות – ישראל ואיראן. 

שני הצדדים, ישראל ואיראן, נערכים למלחמה זו בזו כבר תקופה ארוכה מאוד, וסביר שברגע שהיא תפרוץ, בעוצמה מלאה, ההרס שאנו נהיה עדים לו יהיה, ככל הנראה, מחוץ לכל תרחיש.

יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אישר בפני "JNS", כי ניסיון פיגוע המל"טים היה הניסיון של איראן "להשיב גמול" על פעולות ישראליות שונות נגד הכוחות האיראניים בסוריה.

אולם הסיפור האמיתי, לדברי גוז'נסקי, הוא בעיראק, שם הפציצה ישראל לאחרונה מחסן נשק ועל פי הדיווחים גם יעדים אחרים. לדבריו, למקבלי ההחלטות בישראל לא הייתה "ברירה אחרת" אלא לעשות זאת.

גוז'נסקי ציין כי ייתכן שישראל נאלצה לנקוט בפעולה, למרות כל הסיבוכים של פעולות מהסוג הזה.

"אתה פותח חשבון עם המיליציות השיעיות בעיראק, שאצלן לא היית מספר אחת ברשימת העדיפות שלהן – ועכשיו אתה ברשימה שלהן", הוא אמר. 

"זה מסובך, מכיוון שכוחות ארה"ב נמצאים שם, ואתה צריך לתאם", הוא הוסיף.

בימים האחרונים רוחות המלחמה עלו באופן דרמטי, מכיוון שישראל ביצעה פעולות צבאיות בארבע אזורים שונים במזרח התיכון. 

כשעלו דיווחים על מה שהתרחש באזור, רמז ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על המאמצים המתמשכים של ישראל בחו"ל, ואמר בישיבת התכנון שהתקיימה ביום שני:

"אנו נעמיק את שורשינו ונפגע באויבינו"

התקיפות של ישראל בסוריה, בלבנון ובעיראק התמקדו באופן ספציפי בכוחות, הנתמכים על ידי איראן, ומטרתן הייתה לסכל פיגועים קרובים נגד ישראל.

למרות שנראה כי ישראל עם ידה על העליונה במלחמתה נגד ההתעצמות האיראנית בסוריה, האיראנים ממשיכים במאמציהם, וזאת למרות המכשולים המוצבים למולם.

לדברי גוז'נסקי, אם מטרתה של איראן הייתה להתבסס צבאית בסוריה, אז ניתן לראות בה ככישלון, אך מטרתה של איראן היא ליצור כוח השפעה פוליטי, המאפשר לה להתבסס צבאית.

דייוויד אדסניק, מנהל מחלקת הקרן להגנת הדמוקרטיות, הסכים עם גוז'נסקי ואמר:

"המאמצים המתמשכים של איראן בסוריה ובעיראק מראים כי כישלונותיה לא הביאו לתבוסה. עומק ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק פירושו שהיא יכולה להמשיך לנסות לבנות יכולות התקפיות, כל עוד יש לה את המשאבים הדרושים לכך".

אדסניק טען כי הוא מטיל ספק בכך שאיראן מבקשת כעת מלחמה כוללת. במקום זאת, הוא אמר:

"איראן מנסה לעצב את כללי המלחמה הבלתי מוצהרת, או הסכסוך של ה'אזור אפור', כפי שישראל ואיראן כבר נלחמות בסוריה".

רבים מסכימים כי זהו מצב נפיץ ביותר. ישראל נמצאת ממש על סף מלחמה רב חזיתית, ורבים חשים שמלחמה כזו היא כבר בלתי נמנעת.

בסופו של דבר, כלום לא יצליח לעצור את המלחמה האדירה המתקרבת לאזור. איראן והמיליציות שהיא תומכת בהן, הן בעלי שנאה דתית לישראל, שרוב האנשים החיים בעולם המערבי לעולם לא יבינו – הם אובססיביים לחלוטין להשמיד לצמיתות את מדינת ישראל. 

לעולם לא יהיה שלום בין שני הצדדים, והסכסוך הצבאי הקרוב יהיה ממש קרב הישרדות לאומי עבור שתי המדינות.

אפשר בהחלט לתאר זאת כ"זמן העולם כמרקחה", והמצב בשטח הוא מאוד נפיץ ברגע זה. העובדה כי בישראל יתקיימו בחודש הבא הבחירות לכנסת, מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות לכל המצב הזה – הבחירות עשויות לגרום להאצת האירועים עוד מהר יותר מכפי שרבים מצפים.

בישראל כבר ניתן לשמוע לחישות ומלמולים על כניסה קרקעית קרובה לרצועת עזה. במקביל, גבול לבנון יכול להתפוצץ בכל עת, תלוי באיראן, בחיזבאללה ובפעולות הסיכול או הגמול שתבצע ישראל, בתוך כך המצב בסוריה ממשיך להישאר מתוח ואיראן צוברת כוח השפעה במדינה.

מכאן נראה כי בקשתו של נתניהו לתדרך את גנץ היא סימן לכך שישראל נערכת לסכסוך גדול בחזית אחת או יותר, שיצריך אחדות חירום לאומית.

"אנחנו צריכים להיות זהירים ולפקוח את העיניים", הזהיר גוז'נסקי. 

"אני חושב שמשהו עולה. זה השקט שלפני הסערה", הוא הזהיר.

הבה נתפלל לשלום, מכיוון שכרגע המתחים גדולים במיוחד ונראה שהם קרובים להשתחרר משליטה.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s